רובנו פוגשים בחיי היומיום את הפחד לשאת אי וודאות, להשתנות, להיכשל, לאבד שליטה, להיפרד, להשמין, לקוות, לאכזב, להזדקן, או את הפחד שיקירינו ייפגעו, שיצחקו עלינו, שיפטרו אותנו, שנרגיש לא בסדר, שלא יאהבו אותנו…
פחד הוא רגש טבעי ונורמאלי שמתעורר כשיש סיכון של פגיעה בגוף או אפשרות לאבד משהו בחיים כמו ביטחון, שליטה, הצלחה, הערכה, כסף, סטטוס חברתי, נעורים, בריאות, אהבה, זוגיות…

"איך אצליח?" שואלת הילדה

"תיבחרי נכון" משיבה לה אמה

"ואיך אדע שבחרתי נכון?" שואלת הילדה

בסדנה, ביקשו ממני לצייר את משפחתי.
ציירתי את כולם, אפילו את הכלב.
"ואיפה את?" שאלו,
"אני…"? תמהתי

אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו
זמן לכל.
ואין לו עת שתהיה לו עת
לכל חפץ. קהלת לא צדק כשאמר כך.
אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת,

"הירח עובד קשה כל הלילה
כוכבים מספרים לו המון סיפורים
בדרך,
אבל בבוקר הוא הולך לישון ונח.

את פוחדת לדבר שמא תיראי מטומטמת
אתה פוחד לשחק שמא תיראה מגוחך
את פוחדת לצחוק שמא יצחקו עליך
אתה פוחד לבכות שמא תתגלה כרגיש
את פוחדת להתקרב שמא ידחו אותך

בבית ילדותי לא זורקים אוכל.
פרוסת לחם שנופלת, אימי מרימה ומנשקת,
אוספת קליפות של אבטיח ושולחת אותי אל הרפת
"פרות אוהבות קליפות" היא קורצת בחיוך

כבר הרבה הרבה שנים אנחנו יחד
וזו נראית לי דווקא דרך די מוצלחת
להישיר בך מבט, ודי בנחת.

היא דעתנית, מאמינה שסטאלין יציל את העולם ואותה גם
מתעקשת ללמד את בנותיה ומסתכנת בחרם רבני
חולמת על חלונות גדולים שיכניסו אור לחייה
בורחת ממולדתה בכדי להציל את גוריה
תופרת לעשירים וגונבת בשוק,

אני קדמונית, לא שייכת לשום דת או לאום
יש בי שיק צרפתי של נוצות ותשוקה
רכות של קטיפה וחספוס של בד יוטה
גלימתי מכילה רב גוניות של חיים
אני נושאת צרורות של ניסיון וידע קדום
ומטאטאה במסירות משטחים של כאב